סוכות

השבוע האחרון היה די עמוס ולטובה!
איכשהו, החופש הכפוי של סוכות הגיע ממש בזמן והתמלא בהרבה דברים כיפיים 🙂

זה התחיל בשישי שעבר שלשם שינוי החלטתי לצאת ולא להתנחל מול המחשב / טלוויזיה, ועוד לפאב תל-אביבי כאחרונת הרווקות ההוללות…
והשיא היה – שהיה די נחמד!
אני לא ממש מחבבת יציאות לפאבים. זה די משעמם אותי לבהות באנשים שאף אחד לא מכיר, לשתות משקאות שאני לא ממש אוהבת במחיר מופקע ולנהל שיחות שחצי מהן כנראה מומצאות כי המוזיקה חזקה מידי בשביל לדעת בוודאות מה השני אמר/ה, אבל הפעם היתה חברה טובה, אוירה נחמדה בפאב ממש נחמד והכי חשוב – היה מצחיק!
אין כמו לראות את הברמן מתאמץ קשות להתחיל עם חברה…
תכלס, לא היה לו סיכוי כי הוא לא עומד בקריטריונים המאוד קשיחים שלה, אבל כנראה שהיא היתה במצב-רוח טוב ממש כי הם אפילו יצאו לדייט.

laughter From riazzoli_blogspot
לטענת החברות שאיתן יצאתי, גם איתי ניסו להתחיל אבל משום מה לא קלטתי את זה.
אני לא בטוחה שהן צודקות, אבל אם כן אין פלא שלא זיהיתי את זה כי זה בדר"כ לא קורה…
משהו בי משדר: "אל תתקרבו" ואין לי מושג מה זה. (לפעמים זה מכוון, אבל בדר"כ ממש לא) ניסיתי לבחון מה בדיוק פיספסתי כאן, ונראה לי שהפעם פשוט לגורם ההפתעה היה חלק בעיניין, הרי אם זה אף לא קורה – למה שיקרה הפעם…
אולי בפעם הבאה 🙂

בראשון בערב הייתי כרגיל בארוחת חג בסוכה המהממת של דודים שלי.
אני בטוחה שאם היתה תחרות הסוכה היפה, היא היתה לוקחת בהליכה!
אבל הפעם היה קצת מוזר. אני לא יודעת איך להסביר את המוזר הזה כי הכל היה יחסית רגיל, אבל בכל זאת משהו הרגיש שלא במקום. אולי כי אחותי ובעלה לא היו (ירח דבש), אולי כי סבא היה חסר ואולי סתם כי לא הייתי בשנה שעברה והיו לי יותר מידי ציפיות…

ואז הגעתי לשיא של השבוע: 2 הופעות בפסטיבל התמר!!!
קיבלתי מתנה כרטיסים להופעת זריחה של ריטה ואין מה לעשות, גם אם אני לא מתה עליה – "נותנים לך תיקח, מרביצים לך תברח!". הזמנתי חברה מהעבודה להצטרף אליי, כשהתכנון היה לעשות Road Trip בנות למצדה וחזרה, אבל ברגע האחרון בעלה החליט להצטרף אז לא היינו רק בנות. יש זוגות שאתה מרגיש בחברתם כמו גלגל שלישי, אבל איכשהו איתם זה לא קורה…
היה נחמד, חם מאוד אבל נחמד. וכשמישהו אומר על הופעה שהיא היתה נחמדה – כנראה שמשהו לא היה טוב…
הופעה, לדעתי, זה מסוג הדברים שאתה צריך לצאת ממנה עם פירפורי לב, אדרנלין וחיוך גדול, ולא חשוב אם זו הופעת ישיבה, שכיבה או עמידה…
וריטה, שאמורה לתת שואו גדול, לא ממש עמדה בקריטריונים האלו. כל המניירות שלה עלו לי על העצבים ולמרות שכולנו מכירים את הרפרטואר המלא שלה, היא לא ממש הצליחה לסחוף אותי.
אבל למרות הכל, אני לא מתחרטת כי זה רק קירב אותי להופעה המיוחלת!

יהודית רביץ וברי סחרוף!!!

funny-rock-concert-hands

כמה שאני אנסה לתאר כאן עד כמה היתה הופעה מושלמת, אני לא אצליח להסביר במילים את התרוממות הרוח שליוותה אותי לאורך כל ההופעה וכל הדרך הביתה (כן, למרות העייפות מיום האתמול!)
בשנים האחרונות יהודית רביץ הפכה לזמרת האהובה עליי, בעיקר בהופעות. לא משנה כמה פעמים אני אראה אותה, אני תמיד אצא עם חיוך ענק ודבילי מרוח על הפנים.
וכשמשלבים את ההופעה שלה עם הופעה של ברי סחרוף, שהיא מסיבת רוק אחת גדולה, זה הופך לאירוע מושלם!
הרגל המסכנה שלי לא ממש עמדה בעמידה הממושכת ובכל הקפיצות, אבל לא וויתרתי לה כי איך אפשר להישאר אדישה לכל האנרגיות האלו שמסביב?!?!
מידי פעם, בין קפיצה לקפיצה, הסתכלתי על ים האנשים שמקיפים אותי ולאט לאט הבנתי  שברגע הספציפי הזה אני כ"כ לא לבד!
עמדו על ידנו זוג, היא בלונדינית גבוהה ורזה בשמלה שחורה ארוכה ופשוטה, הוא במראה הקיבוצניק המצוי עם גופיה וסנדלים – הם לא היו יפים במיוחד או בולטים בנוף האנושי שמסביבי. האינטראקציה ביניהם היתה מעניינת, הם לא נמרחו זה על זה אבל היו נגיעות קטנות של חיבה. היא כבר לא יכלה לעמוד הרגליים והוא דאג לעודד אותה לקום מהרצפה בכל פעם שהיה שיר טוב וזה היה מחזיק מעמד לבערך דקה. ראו עליה שהיא כבר מוכנה ללכת לישון, אבל נשארת בשבילו…
הם לא היו יפים במיוחד או בולטים בנוף האנושי שמסביבי, אבל הם נראו כמו מה שאני רוצה ואיכשהו לא קרובה לקבל.

עדיין לא פענחתי את הסיבה למה כל מי שיצאתי איתו בשנה וחצי האחרונה בכלל לא דומה למה שאני באמת רוצה…
יש לי כמה השערות:
1. רק לאחרונה נפלה עליי ההארה שכל מי שיצאתי איתו עד כה בכלל לא היה הטיפוס שלי…
2. יש לי הרגשה שרוב האנשים שנופלים לקטגוריה של "הטיפוס שלי" תפוסים (למרות שאני לא בטוחה שזה נכון)
3. יש לי נטייה "לברוח" מהטיפוס שלי. אני לא יודעת אם זו האפשרות שמשהו אולי יקרה או האפשרות שאני ארצה ולא יקרה כלום היא שגורמת לי לברוח, אבל שמתי לב שזה קורה…
4. אני לא יודעת איפה למצוא אותו…

ואוו, נראה לי שעליתי כאן על משהו חשוב…

I want to know what I want

ואיך אפשר שלא לסיים עם שיר של יהודית ושיר של ברי (למרות ששניהם כבר כיכבו כאן לא פעם…)

ארבע לפנות בוקר / יהודית רביץ

אני מאוד אוהבת את הגירסא הזו (אז סליחה על האיכות) ועוד מעט כבר 4 לפנות בוקר
ככה שזה מתבקש, לא? 😉

מה לך יחידה / ברי סחרוף

זה תמיד מדהים אותי איך הוא הצליח לקחת טקסט שכזה ולשלב אותו עם הלחן הזה ולהפוך את המזמור לשיר רוק מוצלח כ"כ שבכל הופעה מצליח להקפיץ את כולם על הרגליים!

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“סוכות

  1. העיקר שנהנית

    אגב, מי זה "הטיפוס שלך"? יש רשימת מכולת? תפרטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s