רוד טריפ

לפעמים מתעוררת בי הרגשה מוזרה, מעין עיקצוץ שכזה בקצות העצבים, סוג של חוסר מנוחה – רצון עז להכנס לאוטו ופשוט לנסוע עד לאינסוף!

הערב הייתי אצל ההורים, חגגנו את חזרתו של בן-דוד שלי משנה בחו"ל ב'על האש' ולקינוח נשארנו לראות את הסרט אליזבת'-טאון.
וכאילו לא עקצץ לי מספיק, הסרט הזה רק הגביר את החוסר מנוחה שלי…
אז נכון שאם היה לי מישהו שיכתוב לי מפה עם פסקול מרגש, הטיול היה יכול להיות הרבה יותר כיף ומשמעותי (ואם הוא היה נראה כמו אורלנדו בלום – מה טוב!), אבל מצד שני – לא קברתי את אבא שלי (הרופא הודיע לו רישמית שכרגע לא צריך לעשות משהו ושיבוא לביקורת בנוב' ונראה אם משהו ישתנה) וגם לא פישלתי בגדול בעבודה…
בדרך הביתה החלטתי לשים דיסק שמתאים לאווירת הנדודים, הירח חייך אליי מהשמיים והחלטתי לכתוב את הפוסט הזה לאורו ולקולם של הגלים המתנפצים. אבל הוא החליט לשחק איתי משחקים ולהיעלם מאחורי העננים… אז אחרי מרדף קצר, החלטתי לדכא קלות את רצון הנדודים ולחזור הביתה ולכתוב את הפוסט הזה לאורה של המנורה 😦

Come Pick Me Up / Ryan Adams

מתוך פסקול הסרט Elizabethtown

בזמנים טובים, העיקצוץ בא על סיפוקו עם טיול / רוד טריפ מוצלח!
בזמנים קצת פחות טובים, הוא מלווה אותי תקופה לא קצרה עד שהוא מתייאש ועובר…
זה לא שאני לא אוהבת לטייל – להיפך, אבל קצת קשה לי לעשות את זה לבד.
ואני לא מדברת על 'לבד = בלי בן-זוג', אלא פשוט 'לבד = חברים שלי עסוקים/לא בקטע/בחו"ל'.
לפעמים אני משתעשעת במחשבה – פשוט להיכנס לאוטו ולהתחיל לנסוע דרומה או צפונה לבד, להגביר את הרדיו הכי חזק שאפשר, לנשום עמוק ולשכוח מהכל לכמה שעות.
לפעמים אני אפילו מחליטה לעשות את זה, אבל אז ההרגלים מנצחים ואיכשהו זה לא קורה…
אז החלטתי, אם עד סופ"ש הבא העיקצוץ לא יעבור – אני נוסעת לבד!
אני מתלבטת בין נסיעה למדבר/ים המלח או לצפון/רמת הגולן, כרגע אני נוטה יותר לכיוון הרמה רק כי אני עדיין מקווה למצוא שותפים להופעה של יהודית רביץ וברי סחרוף בפסטיבל התמר בסוכות…

מעבר לעקצוץ המתגבר הזה, לא הרבה השתנה השבוע:
אני עדיין באותה עבודה, אבל ממחר עם משכורת פחותה (כן, כן, אם לא שמעתם – יש מיתון).
אני עדיין מנסה להחליט מה אני רוצה מחיי, אבל בינתיים מקווה שיפול עליי בחור מהשמיים ויגאל אותי מהצורך לחזור לחיפושים ולדייטים ראשונים (כן, כן, אני יודעת שדברים כאלו לא באמת קורים).
ואני עדיין כותבת כאילו שמכאן תבוא ההארה, אבל יודעת שזה מצריך עבודה קשה (כן, כן, אני יודעת שזה בעיקר יהווה תיעוד מעניין לקריאה בעוד כמה שנים).

בא לי חופש, בא לי שקט, בא לי מנוחה
ולפעמים בא לי פשוט להתחיל מהתחלה…

All Arise! / The Decemberists

זה אמנם לא השיר הראשון בדיסק ואת השירים שלהם (The King Is Dead) כדאי לשמוע לפי סדר הופעתם, אבל הוא פשוט שיר שעושה טוב על הלב!
אז אם גם לכם התחיל איזה עיקצוץ קטן שימו את הדיסק בפול ווליום באוטו, וכל הנוף הישראלי יקבל נופך טיפה שונה…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s