החיים שאחרי…

זהו, אחותי התחתנה ועכשיו אני יכולה להתפנות לכל הדברים שהבטחתי לעצמי לעשות אחרי החתונה…

השבועיים האחרונים היו די עמוסים: ניסיון לחזור לשגרת עבודה לאחר חופשה מופלאה, הכנות קדחתניות לקראת החתונה של אחותי והתחמקות אלגנטית מחגיגת יום הולדתי ה-31.

הצלחתי לחוות בשבועיים האלו הרבה עליות וירידות, היה מרוח לי חיוך מטופש על הפנים למשך די הרבה זמן ובבת אחת הוא נעלם כאשר המציאות היכתה על פניי בשבוע שעבר (ואוו, זה מרגיש כאילו עברו כמה חודשים לפחות…):
ביום שני "חגגתי" יום הולדת וכמיטב המסורת, ניסיתי להצניע אותה ולהתעלם עד כמה שאפשר.
זה היה היום השני שלי בעבודה לאחר החופש והייתי עדיין עם חצי רגל באיסלנד. אבל הנחיתה לקרקע הגיעה בבת אחת כאשר נכנסתי לחדר בו מתכנסת "הקבוצה למאותגרי זוגיות" שלי.
פתאום הלחץ הזה בחזה הופיע וכל המשקל הכבד הזה שהצלחתי להיפטר ממנו באיסלנד חזר לשבת לי הכתפיים. באותה שנייה כל מה שרציתי זה לקחת את עצמי משם ולברוח הכי רחוק שאפשר! לברוח מהחדר הזה עם האנשים האלו שרק מזכירים לי עד כמה חסר לי משהו, עד כמה אני לא מוצלחת בתחום הזה ועד כמה אני מאכזבת כ"כ הרבה אנשים במשפחה שלי…
ישבתי שם במשך שעה וחצי ואני חייבת להודות שזו היתה השעה וחצי הכי קשה של חיי.
כל דבר קטן עיצבן אותי וכל מילה שם מצאה את הדרך לעצבים החשופים שלי.
כל מה שעבר לי בראש זה עד כמה היה לי טוב שם ועד כמה רע לי כאן, הדקות לא עברו ובראש רצו לי מיליון שאלות: למה אני כאן? למה זה טוב? במה זה עוזר לי? למה אני עושה את זה לעצמי? למה אני לא מרימה ידיים ופשוט נותנת למה שצריך לקרות לקרות???

עם התחושות האלו הסתובבתי כל השבוע והאמת שאני מסתובבת איתן כבר לא מעט זמן בעוצמות משתנות.
אני לא מוכנה עדיין להרים ידיים, אבל אני לא בטוחה עדיין אם הדרך בה בחרתי היא הדרך הנכונה…

על כל זה, תוסיפו את העובדה שאחותי האמצעית מתחתנת וקיבלתם סימן שאלה גדול ומנצנץ!

where shall i go

להפתעתי, דווקא האירוע עצמו לא היה נורא כ"כ ואפילו ממש נהנינו.
לא שציפיתי שהחתונה תהיה כישלון או משהו כזה, אבל חשבתי שהעובדה שהיא מתחתנת ואני לבד תפריע לי יותר. אבל לא נראה לי שאפילו חשבתי על זה במהלך הערב…
בעצם, באמצע הערב סבתא שלי דווקא דאגה להזכיר לי כשהיא היחידה שאיחלה לי: "בקרוב אצלך" ועד שהיא לא קיבלה ממני תגובה אשר מקובלת עליה, לא הניחה לזה…
אבל חוץ מזה – באמת שלא…

אבל עכשיו שכל זה כבר מאחורי, אני צריכה לחפש את הכוחות להתמודד עם כל הדברים שאני רוצה/צריכה לעשות בשביל עצמי:
– חיפוש עבודה
– חיפוש זוגיות (?)
– חיפוש אחר הדבר הזה שיחזיר לי את החיוך הזה שליווה אותי במשך שבועיים וחצי באיסלנד (אולי זו צריכה להיות המשימה הראשונה שלי?)

אין מה להגיד, המסע הזה לא הופך קל ככל שעובר הזמן…

לחלום / יעל נעים

מודעות פרסומת

6 תגובות ל-“החיים שאחרי…

  1. יש לי שאלה: איזה הכנות קדחתניות אמורות להיות לך? זאת אחותך שמתחתנת, לא את.
    הרי את רק אורחת בחתונה, כמו כל שאר האורחים. או שאני טועה?

  2. נראה לי שזו טעות נפוצה לחשוב שההכנות הקדחתניות הן של הכלה בלבד.
    ברור שרוב הלחץ והסידורים נופלים על החתן/כלה, אבל גם לשאר חברי המשפחה יש סידורים משלהם: לקנות בגדים לאירוע, לדאוג שלא שכחנו להזמין אף אחד, להכין סרט הפתעה לאירוע ובאופן כללי להתרגש מהאירוע המתקרב 🙂
    ובשלב מסויים הוספתי לעצמי עוד כמה משימות כי ראיתי שהלחץ על הכלה מתגבר: סידור סופי של השולחנות, סידור של מתנות התודה לאורחים וכו' וכו'…
    אי אפשר להגיד שהשבוע-שבועיים האחרונים לא היו לחוצים ועמוסים, אבל לפחות זה למטרה טובה ורוב המשימות גם היו יחסית נחמדות 🙂

  3. תודה על ההסבר. אני מאמין בעיקרון ההפרדה, שאומר שלא צריכה להיות לי מעורבות באירוע שהוא לא שלי. גם אם החוגג הוא מהמשפחה שלי. וגם אם זה אח/אחות, לא צריך לקנות בגדים מיוחדים. איך אומרים? זה לא אישיו. אני מקסימום אורח.
    שנית, בקשר לחתן ולכלה – לעולם לא אבין מדוע להפיק אירוע. זה בזבוז של כסף, זמן וכוח. לא יותר קל לסיים עם זה ברבנות וללכת הביתה?
    אנשים גורמים לעצמם סבל.

  4. ואוו…
    האמת, זו היתה החתונה הכי פחות הפקתית שהייתי/שמעתי עליה, אבל אני מניחה שכל אחד צריך לחשוב טוב טוב לקראת מה הוא הולך והאם זה מתאים לו או שהוא רק עושה את זה כי ככה כולם עושים.
    אני מסכימה איתך שלא צריך להתערב יותר מידי, אבל יש משהו בלחלוק את השמחה עם המשפחה וחלק מהשמחה היא גם ארגון הדברים ומתן עזרה וכמובן שבשבילי אחד הדברים שהכי נהנתי לעשות זה סרט הפתעה שידעתי שירגש אותם מאוד ויהיה למזכרת נחמדה.

  5. וכמעט ששכחתי להגיד: ברוך הבא למסע שלי 🙂

  6. פינגבק: רק קפצתי להגיד תודה | +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s