קצת תרבות…

אני לא מתיימרת להיות בן-אדם תרבותי במיוחד, כלומר אני לא אנינת טעם בנושאי תרבות.
אני לא מבינה ציורים של עיגולים אדומים על רקע שחור, לא הולכת לערבי שיחה שבהם במקום למחוא כפיים נוקשים באצבעות ואפילו לא לגמרי סגורה על מה ההבדל בין אמנות לאומנות.
אבל אני אוהבת ללכת למוזאונים, צילומי נוף יכולים להדהים אותי והשבוע מצאתי את עצמי מושפעת מאוד משירה ומאמנות…

בקורס עיצוב המוצר שאני לוקחת, ניתנה לנו השבוע משימה: למצוא השראה ליצירת מלחייה ופלפיליה. אני החלטתי לחקור את המילה 'חורים'.
בחיפוש אחר תמונות השראה מצאתי תמונה אחת מדהימה:

Andy Goldworthy, Rowan Leaves Around a Hole

Andy Goldworthy, Rowan Leaves Around a Hole

וכך גיליתי את האמן המופלא Andy Goldworthy.

Andy Goldsworthy

Andy Goldsworthy

בעקבות התמונה הזאת, גיליתי עד כמה הבנאדם פורה בנושא חורים ואיזה יצירות מופלאות הוא יוצר…
מה אני אגיד לכם, הבנאדם פשוט גאון ביצירת חורים!!!

מה כ"כ טוב בחורים? (חורים – הרבים של חור, לא בחורים – הרבים של בחור)
הם עגולים, סימטריים, אינסופיים ומאוד מיסתוריים…
מה יכול להיות רע בהם?!?!?

אז הנה כמה חורים נוספים, אני מקווה שהם יתנו לכם השראה כפי שהם נתנו לי…

Andy Goldworthy, pebbles_and_hole

Andy Goldworthy, pebbles and hole

Andy Goldsworthy - Japanese Maple

Andy Goldsworthy - Japanese Maple

Andy Goldworthy, Knotweed Stalks

Andy Goldworthy, Knotweed Stalks

חוץ מתמונות מדהימות של חורים, השבוע גיליתי גם שירה מופלאה.

Wislawa Szymborska

Wislawa Szymborska

עד יום חמישי, לא היה לי מושג מי זו ויסלבה שימבורסקה.
לא היה לי מושג שהיא זכתה בפרס נובל לספרות ובטח שלא קראתי את שיריה…

אבל אז אביעד קיסוס הקריא את אחד משיריה לזכרה ופשוט התאהבתי!

הספקתי לקרוא מעט מאוד משיריה, אבל הפשוטות, חוסר היומרנות, האירוניה, הציניות וההומור פשוט שובי לב…
בניגוד לשירה גבוהה אחרת, כאן אני מצליחה להבין מה היא רוצה מחיי ואני לא מרגישה כאילו מישהו מנסה בכל כוחו "להתפלצן" עליי.
והכי חשוב, אני מרגישה שהשירים פשוט כתובים על החיים שלי…

כתיבת קורות חיים / ויסלבה שימבורסקה 

מַה נָּחוּץ?
נָחוּץ לִכְתֹּב בַּקָּשָׁה
וּלְצָרֵף לָהּ קוֹרוֹת חַיִּים.

לְלֹא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים
עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת.

תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים.
הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת
וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים.
מִכָּל הָאֲהָבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד,
וּמֵהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ.

זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹתְךָ חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאַתָּה מַכִּיר.
טִיּוּלִים רַק בְּמִדָּה וּלְחוּץ לָאָרֶץ.
הִשְׁתַּיְּכוּת לְמָה אַךְ בְּלֹא הַלָּמָה.
צִיּוּנִים לְשֶׁבַח בְּלֹא הַנִּמּוּקִים.

כְּתֹב כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתָּ עִם עַצְמְךָ
וּכְאִלּוּ עָקַפְתָּ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק.

הִתְעַלֵּם מִכְּלָבִים, חֲתוּלִים וְצִפֳּרִים,
מַזְכָּרוֹת נוֹשָׁנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת.

מְחִיר וְלֹא עֶרֶךְ
כּוֹתֶרֶת וְלֹא תֹּכֶן.
מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם וְלֹא הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו הוֹלֵךְ
זֶה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אַתָּה.

לְכָךְ יֵשׁ לְצָרֵף תַּצְלוּם בְּאֹזֶן גְּלוּיָה.
רַק צוּרָתָהּ נִלְקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן, לֹא מַה שֶּׁנִּשְׁמָע.
מַה נִּשְׁמָע?
נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגּוֹרְסוֹת אֶת הַנְּיָר.

מתוך: 'סוף והתחלה' עמ' 44 – 45 
תירגום: רפי וייכרט

זה מאוד מוזר להתאהב פעמיים בשבוע ועוד בשני אמנים (ועוד אחת מהם היא פולניה שמתה בגיל 89!), אבל איכשהו זה קרה… הלוואי והייתי מצליחה להתאהב בבחורים כ"כ מהר! (וכאן הכוונה היא לבחורים – הרבים של בחור 🙂 )
בכל אחד מהם התאהבתי בצורה אחרת ומסיבות שונות, אבל לשניהם היתה השפעה מיידית עליי…

Andy Goldworthy הוא פשוט מקור השראה ליצירה, ליצירתיות, לחדשנות.
לפעמים אני כ"כ מקנאה באנשים היצירתיים האלו, אלו שיוצרים למחייתם, שגורמים לאנשים להשתאות אל מול יצירותיהם.
אני, שחושבת ומנתחת כל דבר, תמיד תוהה לעצמי איך אמן יכול להרשות לעצמו להיות אמן? איך חיים מיזה? איך מתפרנסים מיזה? אבל יותר מהכל – איך שומרים על חדוות היצירה?!?!?
כנראה שבגלל זה, בכל פעם שמחמיאים לי על משהו ושאלים אותי למה אני לא הופכת את זה לעסק, אני עונה: "זה תחביב, אי אפשר לחיות מיזה… יש הרבה כאלו שיודעים לעשות את זה ואפילו יותר טוב ממני…"
כנראה שבגלל זה בחרתי במקצוע שלי, מקצוע שמאתגר אותי ושאני מאוד אוהבת והשארתי את היצירתיות לשעות הפנאי…

ויסלבה שימבורסקה הצליחה לתאר בשיר אחד את הרגשתי על קורות חיים, בדיוק בשבוע שבו סופסוף הזזתי את עצמי וכתבתי את קורות החיים שלי ואפילו התחלתי להפיץ אותם!
יש משהו בשירה ובכתיבה באופן כללי שמאפשר לי להביע את עצמי בצורה קלה ופשוטה יותר.
אבל לא תמיד אני מצליחה להביע את עצמי בצורה הכי טובה ולכן אני כ"כ אסירת תודה על משוררים, פיזמונאים וסופרים שמצליחים לקלוע בדיוק למה שאני רוצה להגיד ובצורה כ"כ טובה!
בגלל זה אני כ"כ אוהבת למצוא את השיר הזה שמצליח לקלוע בדיוק למצב הרוח שלי כשאני פותחת את הרדיו או את השיר הזה שמסכם את הפוסט השבועי בבלוג הזה בצורה כ"כ מדוייקת.

אהבה מאושרת / ויסלבה שימבורסקה

אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה טִבְעִי,
הַאִם זֶה רְצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל –
מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי-אָדָם,
שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?

מֻגְבָּהִים זֶה אֶל זֶה שֶׁלֹּא בִּזְכוּת,
זוּג אַקְרָאִי מִמִּילְיוֹן, אַךְ מְשֻׁכְנָעִים
שֶׁכָּךְ נִגְזַר – כִּפְרָס עַל מַה? עַל לֹא-כְלוּם;
הָאוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם –
לָמָּה דַּוְקָא עַל אֵלֶּה, וְלֹא עַל אֲחֵרִים?
הַאִם זֶה עֶלְבּוֹן לַצֶּדֶק? כֵּן.
הַאִם זֶה מֵפֵר עֶקְרוֹנוֹת שֶׁקֻּיְּמוּ בְּקַפְּדָנוּת,
מַפִּיל מוּסָר מִפְּסָגוֹת? מֵפֵר וּמַפִּיל.

הִסְתַּכְּלוּ בַּמְאֻשָּׁרִים הַלָּלוּ:
לוּ לְפָחוֹת הִסְתַּתְּרוּ קְצָת,
מִתְחַזִּים לִמְדֻכָּאִים וּמְעוֹדְדִים בְּכָךְ אֶת יְדִידֵיהֶם!
שִׁמְעוּ, אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים – בְּאֹפֶן מַעֲלִיב.
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵם מְדַבְּרִים – מוּבֶנֶת לְמַרְאִית-עַיִן
וְטִקְסֵיהֶם, הַחֲגִיגוֹת,
הַמְּחֻיָּבֻיּוֹת הַמְּחֻכָּמוֹת זֶה כְּלַפֵּי זֶה –
הַדָּבָר נִרְאֶה כִּמְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!

קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר, עַד הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים,
לוּ נִתַּן הָיָה לְחַקּוֹתָם.
עַל מָה הָיוּ יְכוֹלוֹת לִסְמֹךְ הַדָּתוֹת, הַשִּׁירוֹת,
מֶה הָיָה נוֹתַר בַּזִּכָּרוֹן, מֶה הָיָה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן,
מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בִּגְבוּלוֹת.

אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה הֶכְרֵחִי?
הַטַּעַם הַטּוֹב וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לִשְׁתֹּק עַל-אוֹדוֹתֶיהָ
כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָרְבָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים.
יְלָדִים נֶהֱדָרִים נוֹלָדִים בְּלֹא עֶזְרָתָהּ.
לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְאַכְלֵס אֶת כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְרַחֶשֶׁת רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת.
אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת
טוֹעֲנִים כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.

בֶּאֱמוּנָתָם זוֹ יֵקַל עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת, וְגַם לָמוּת.

מתוך "סוף והתחלה", הוצאת "גוונים" (1996)
תרגום רפי וייכרט

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“קצת תרבות…

  1. את ויסלבה שימבורסקה אני מכיר (בכל זאת, היא אחת מהמשוררות הבולטות של הדור הזה), אבל את Andy Goldsworthy לא.
    עכשיו אני מכיר 🙂
    את צודקת, הוא אכן אמן נפלא ויש בציורים שלו משהו מאוד מסתורי.
    שיהיה שבוע מצוין!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s