ארה"ב 2011 – חלק ג'

שוב אני ופרטים מהטיול והפעם – טקסס!!!

13/10/2011

השמיים התחילו לטפטף לכבוד הלילה האחרון שלי…

אחרי שבוע של שמש ושמיים כחולים, לפני יומיים התחילו עננים אפורים להתגנב לשמיים ורוח קרה החלה לנשב. הערב כבר היה קר (במושגי ישראל כמובן) ואפילו יורד גשם! הכל כדי שאני לא אוכל להחמיא למזג האוויר של בוסטון 🙂
אז אחרי 3 שעות שינה (בקושי), נסיעה קצרה במונית שכללה מתן הסבר על חגי תשרי לנהג המונית הסקרן (הוא שאל מה זה יום כיפור ומשם הכל התגלגל…), המתנה קצרה לטיסה ובקרוב – המראה ובתקווה שעוד כמה שעות שינה מתוקות בטיסה. נקווה שהתינוק והילדה שלפניי יתנהגו יפה.

נ.ב.
אם כבר נותנים לי לבחור מראש את המקום שלי במטוס, למה לא לסמן את המקומות בהם יושבים ילדים כדי שנדע להתרחק מהם?!?!

The flight to Austin

הנוף מהמטוס

חוויות הטיסה שלא נגמרת… (או יותר נכון, שלא מתחילה)

הכל התחיל ב-4:30 בבוקר כשהשעון התחיל לצלצל לאחר 3.5 שעות שינה מאוד לא איכותיות.
לאחר סיום האריזה, יצאתי לתפוס מונית בגשם (כן, אני קצת חוזרת על עצמי, אבל זה חשוב להמשך), שמחה אך עייפה הגעתי לשדה.
הכל הלך כמתוכנן, Check-In מקוצר בגלל הרישום באינטרנט, מאפה חביב, שתיה קלה וכמה דפים בספר ועלייה למטוס.
מרוב עייפות, עוד לפני שהמראנו נכנסתי למצב שינה (ככה זה שיש חלון להישען עליו). אבל ההמראה סירבה להגיע…
בהתחלה זה היה המזג אוויר שקצת עיכב ואז ההודעה הדרמתית שיש תקלה במטוס והם מנסים לתקנה. אחרי חצי שעה החליטו להחזיר אותנו לגייט כדי שאנשי התחזוקה יבדקו מה הסיפור.
אחרי עוד חצי שעה התחילו דיבורים על זה שמי שרוצה לרדת מהטיסה ולטוס מחר יכול והם מנסים לארגן שגם כל היתר יוכלו לרדת…
לאחר שעתיים סופסוף ירדנו מהמטוס, פיפי ולשער 11. אבל שם לא נגמר המסע, נשלחנו לשער 14 ולהמתין…

ממתינים וממתינים...

ממתינים וממתינים...

עוד פיפי והמתנה והופ למטוס.

כן, לאחר 3 שעות איחור סופסוף ממריאים!
ומה הפיצוי? בקבוק מים בזמן ההמתנה, אוזניות חינם למי שרוצה (בדר"כ עולה 2$) וערוצי סרטים חינם. אושר גדול…
אחרי שינה הזויה משהו במטוס, התחילו לקחת הזמנות לשתיה וחטיף (בכל זאת, המטוס קטן מידי לעגלת שירות). תמיד יש לי את הדילמה לגבי דיאט קולה בטיסות בגלל האפקט המשתן שלה, אבל אחרי יום שכזה אי אפשר לוותר על זה… (השלפוחית שלי לא כ"כ שמחה על המחווה ועל העובדה שאני יושבת על-יד החלון ושהמעבר לשירותים די לא אפשרי) ואז הגיעה ההפתעה הגדולה: תפוצ'יפס כחול!!!

צ'יפס כחול

ראיתם פעם צ'יפס כחול?

כן, כן, JetBlue לקחו את המיתוג שלב אחד קדימה ומצאו תפוחי אדמה כחולים טבעית (נשבעת שזה מה שהיה כתוב על השקית! למרות שהשמועה אומרת שמדובר בתירס כחול ולא תפו"א). זה היה מפתיע והזוי אבל מחייב בדיקה.

ולהלן המסקנות:
הצ'יפס עבה יותר, לצבע הכחול אין טעם מזהה, זה פחות שמן והרבה פחות פריך (אבל אולי זה רק הסוג הזה).

בקיצור, לא משהו מיוחד מלבד הצבע…

איזה המצאות מוזרות יש כאן…

15/10/2011

לא פלא שהאמריקאים, ובעיקר האנשים מטקסס, כ"כ שמנים… איזה אוכל טוב! ובכמויות…
נראהה לי שאת כל מה שהורדתי במהלך הטיול, העלאתי בחזרה באוסטין. ועוד קצת…
אבל כנראה שזה שווה את זה 🙂

Salt Lick

כמה פרות...

16/10/2011

היום קמתי לאחר לילה עם מעט שינה (בכל זאת, באוסטין חייבים לבלות 🙂 ) וחיכתה לי הודעה מרגשת ומבאסת כאחד – אחותי מתחתנת!
זו בשורה טובה והיה ברור שזה הכיוון כך שהיא ממש לא מפתיעה, אבל עדיין, לשמוע שאחותך הקטנה מתחתנת לפנייך ושאת עדיין לבד זה לא הכי נעים.
מזל שיש מסביבי המון אנשים ואנחנו בעיצומן של חגיגות יומוולדת אז אין זמן לשקוע בזה…

Cheer Up

מזל שקניתי את התחתיות האלו עוד בניו-יורק...

18/10/2011

שוב ניו-יורק…

יום מוזר היום… התחיל בציפיה, תקווה והמון חששות אם באמת גלעד שליט יחזור ובאיזה מצב, המשיך בהמתנה ארוכה וצפיה בשידורים חסרי תועלת באינטרנט ומידי פעם עדכונים ותמונות מרתקות ולבסוף, הנחת הרווחה כשהוא נכנס לביתו.
לא נערבב כאן את כל נושא העסקה עצמה, כן, לא ובאיזה מחיר… נראה לי שהיום פשוט צריך לחייך ולהגיד: תודה לאל שהוא בבית.
אז כדי להמשיך את היום המשמח הזה, הלכתי לגולת הכותרת של ניו-יורק: מוזיאון המדע וההיסטוריה!

אני יכולה לחיות במקום הזה!!!

בכניסה גיליתי שיש תצוגה של צפרדעים, החיה האהובה עליי בעולם, אז כמובן שקניתי כרטיס גם לזה 🙂
ואוו! איזה מדהים זה! הסתובבתי שם עם מבט משתהה בעיניים וחיוך של ילדים מרוב אושר מכל הצפרדעים הצבעוניות והמגניבות!

צפרדעים

If you wait until the frogs and toads have croaked their last to take some action, you've missed the point. Kermit the Frog

אח"כ הלכתי לחלק של החלל. אני מודה, למרות שזה אחד החלקים האהובים עליי המוזיאון, לא היה לי כבר כוח לקרוא את כל ההסברים (וגם היו הרבה אנשים), אבל זה פשוט יפה ומרתק!
לצערי, ליותר מיזה לא היה לי זמן (תירוץ נהדר לבוא שוב…), אני בדרך לא.ערב ואז הצגה 🙂

19/10/2011

נשארו עוד יומיים לטיול ותוכניות רבות בניו-יורק, אבל מזג האוויר שיקף את הרגשתי.
ארובות השמיים נפתחו כאילו גם הן שמעו שהמצב של סבא אנוש…
אז החלטתי לוותר על עוד יום טיול בניו-יורק ולנסוע לעשות את הקניות ההכרחיות. רוב האנשים היו קוראים לזה שופינג-ת'רפי, אבל מכיוון שאני לא מתה על קניות אפשר לקרוא לזה בריחה למקום יבש וביצוע מטלות הקניות ההכרחיות.
עוד מעט ניסע לבקר את אחות של סבתא, מה שישלים את היום המשפחתי הזה…

20/10/2011

זהו, נשארו רק עוד כמה שעות עד לטיסה ואז עוד כמה שעות טיסה טובות ואני בבית.
אני מוכרחה להודות שמיציתי ואני ממש רוצה כבר להגיע הביתה למשפחה ולראות את סבא…
היה ממש כיף, אבל כנראה שהכיף נגמר והחלק הקשה עוד לפניי…

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“ארה"ב 2011 – חלק ג'

  1. פינגבק: אופטימיות זהירה | shloshim30

  2. פינגבק: רק קפצתי להגיד תודה | +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s