ראיון עם הריאות שלי

יש לי ווידוי: יש לי אסטמה
זה התחיל כשהייתי קטנה והוגדר כאלרגיה אסמטית לקרדית האבק, נרגע לקראת סוף התיכון (אבל עדיין זיכה אותי בפרופיל 64), התעורר במלוא המרץ כשלמדתי בטכניון (כן, כן, למי שהיה ספק – האווויר בחיפה הוא פשוט תענוג!) ומאז האסטמה לא ממש רוצה לעזוב אותי (מי אמר שאני לבד 🙂 ).
אז אחרי שמאסתי במשאפים ובתרופות, ניסיתי שיטות נשימה שונות ומשונות ושניה לפני שאני חוזרת ביאושי לרופא הריאות, החלטתי לנסות את הרפואה האלטרנטיבית.
אני בטיפול כבר כמעט חודשיים והאמת לא הרבה השתנה, אבל אני מנסה להיות סבלנית…

השבוע קיבלתי כמה משימות מהמדקר שלי:
1. תרגילי נשימה
2. תרגילי מתיחות למרידיאן הריאות (מסתבר שיש מתיחות מיוחדות לידיים שמותחות את מרידיאן הריאות ומשפרות את הנשימה)
3. לכתוב דיאלוג ביני לבין הריאות שלי (?!?!)

אז יאללה, ננסה להיות יצירתיים:

אני: הי, מה נשמע?
הריאות: בסדר גמור ואצלך?
אני: גם בסדר. באסה שנגמר הסופ"ש, לא הספקתי כלום!
הריאות: כן, שמנו לב שביזבזת את זמנך במקום ללמוד או לעבוד או לפחות לעשות תרגילי מתיחות…
אני: אתן צודקות, אני פשוט חלשת אופי… מה אני אעשה, יש סיבה שלא הלכתי ללמוד משפטים באוניברסיטה. ללמוד פסקי דין זה משעמם! וזה המבחן האחרון בתואר (השני) אז למי יש כוח?!?!!?
אבל לפחות הייתי עקרת בית טובה והכנתי לכן אוכל איכותי כמו שהמדקר ביקש.
הריאות: תודה באמת! אפשר לחשוב שאנחנו הקיבה שלך והאוכל מגיע אלינו…
אני: מה אתן רוצות ממני, אמרו לי לאכול אורז מלא, כוסמת וחריף אז זה מה שאני עושה. מה אתן עושות בשבילי?!?!? מתי אתן עשיתן איזה מאמץ קטן כדי לקדם אותנו לעתיד שכולו נשימה חופשית?!?!?!
ריאה ימינית: שמעת אותה? מתלוננת עלינו החצופה!
ריאה שמאלית: עזבי, אל תתייחסי היא סתם מוציאה עלינו את העצבים שלה. אפשר לחשוב שזו אשמתינו שהיא החליטה ללכת ללמוד בטכניון. אפשר לחשוב שזו אשמתינו שהיא קרעה את הרצועה בקרסול וכבר למעלה משנה לא מתעמלת באופן קבוע. אפשר לחשוב שזו אשמתינו שהיא הגיעה לגיל 30 ורק עכשיו החליטה לצאת למסע של חייה…
אני: טוב, לא צריך להיסחף, לא האשמתי אתכן בכל מה שמקולקל בחיים שלי.
ריאה ימנית: זה משתמע מהטון שבו את מדברת איתנו!
אני: איזה טון בדיוק? אני כותבת לא מדברת…
ריאה ימנית: מה את חושבת, שמכל השימוש בסימני קריאה, שאלה ו-3 נקודות אני לא מבינה את הכוונות שלך? אני אומנם לא מוח גדול, אבל אני מבינה…
ריאה שמאלית: בדיוק! ושתדעי לך שזה פוגע כל האשמות האלו. אנחנו אמנם לא הלב, אבל גם לנו יש רגשות, גם לנו יש צרכים…
אני: באמת שלא התכוונתי לפגוע, להיפך – אני באמת משתדלת לתת לכן את תשומת הלב המירבית, אבל אני לא מתכוונת לפנק אתכן.
ריאה שמאלית: לפנק אותנו?!?! מתי בדיוק פינקת אותנו לאחרונה באיזו נשימה עמוקה? אוויר הרים צלול כיין? מוכרת לנו אוויר בשקל כאילו היינו סוג ב'…
אני: מה עובר עליכן? למה פתחתן במלחמה הזו?
אני באמת משתדלת לנשום, לתרגל ולהשקיע. לחסוך מכן עד כמה שניתן את הוונטולין וחבריו הסטרואידים ואפילו מתכננת לכבודכן חופשה באוויר הצלול של מרחבי ארה"ב!
ריאה ימנית: וואלה? נוסעים לטיול? איזה כיף! כבר מזמן לא פינקת אותנו באיזה טיול רגלי…
ריאה שמאלית: יש! טיול!!!!
אני: רגע, רגע, אנחנו לא נוסעים לטיול טרקים… אבל אני מבטיחה שחלק מהחופשה יוקדש לטיול בטבע.
ריאה ימנית: מתחשבת בקרסול יותר מאשר בנו?!?!?
אני: לא, משלבת בין שניכם 🙂
חוץ מיזה, אני מבטיחה שכשנחזור מהטיול, אני אחזור לעשות ספורט באופן קבוע! מה אתן מבטיחות לי?
ריאה שמאלית: שהריאה הימנית תבטיח, היא הבעייתית יותר!
ריאה ימנית: מלשנית!
טוב, אני מבטיחה להשתדל להתנהג יותר יפה… על יותר מיזה, אני לא מתחייבת.
אני: אני אסתפק בזה בנתיים…

לילה טוב!

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“ראיון עם הריאות שלי

  1. פינגבק: ראיון עם הלב שלי | shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s