החצי השני

במסגרת המאמצים הרבים שלי לצאת מתקופת הבדידות הארוכה בה אני נמצאת, מצאתי את עצמי פונה למקומות שבחיים לא הייתי חושבת שאני אגיע אליהם, כל מיני אתרים לעזרה עצמית שמציעים סדנאות מלאות חשיבות עצמית למציאת זוגיות.
אני נשבעת שאם הייתי שומעת על אחרים שעושים את זה, מפלצת הציניות והספקות היתה חושפת את ראשה המכוער ומשתלטת עליי. אבל, ברגע בדידות אחד הבנתי שאין לי מה להפסיד (מלבד ההגנה בפני דואר זבל) והחלטתי לשים את הציניות בצד ולבדוק את הנושא.

אז נרשמתי לרשימת תפוצה של אתר אחד שמציע סדנאות חינמיות וירטואליות (וגם בתשלום, אבל לשם עדיין לא הגעתי) ומאז אני מקבלת דואר שבועי שמתוייק אחר כבוד.
פעם בכמה שבועות אני אוגרת מספיק כוחות נפשיים כדי לצפות בסרטונים שהם שולחים… זוג יפי נפש שמצאו אחד את השניה והחליטו שהם פתרו את משוואת הזוגיות וכעת עליהם להפיץ את הבשורה – איך אני אוכל למצוא זוגיות ועוד זוגיות מוצלחת! כן, כן, אם לא ידעתם, יש שלבים מאוד ברורים שלצריך לעבור ואפילו מפה איך מגיעים לשם.
רק מהסקרנות (וקצת מהרצון לצחוק עליהם ועליי) צפיתי בסרטון של 10 דק' שמסביר לי עד כמה אני צריכה לאהוב את עצמי, לא להתפשר על המיועד אבל מצד שני לא להציב סטנדרטים בלתי אפשריים. מסקנות מרתקות אין ספק…

הנוסחא למציאת אהבה

הנוסחא למציאת אהבה

עוד צעד שביאושי נקטתי היה ללכת למפגש חינמי של "המתכון לזוגיות" (או כל שם מפגר אחר שהדחקתי). שוב אפסנתי את המפלצת הפרטית שלי, בלעתי את כבודי ונגשתי בחשש למפגש ו…
לא ברור לי איך המפלצת ברחה מהאפסנאות אבל היא מצאה אותי שם (אמנם עם מחסום פה, אבל ראיתי את הפרצופים הספקניים שהיא עשתה).
הצלחתי לצלוח את הסדנא כולה (שעתיים וחצי שאני לא אקבל לעולם), שאותה העבירו זוג יפי נפש אחר ואפילו "זכיתי" שבסיום הערב התחיל אותי איזה בחור בן 40+ (לא יודעת אם בן 40+ הוא בדיוק בחור, אבל מילא).

בכל מקרה, בכל המפגשים/הוראות הפעלה האלו, כולם מדגישים עד כמה אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו לפני שנמצא אהבה.
אז אני מודיעה כאן, קבל עם ועדה (והיו לי איזה 5 צפיות בבלוג ביומיים האחרונים שזה כבר ממש עם ועדה) – אני אוהבת את עצמי! אני חייה בשלום עם רוב הפאקים שלי (כן, מי היה מאמין, יש לי כמה). לפעמים אני מסתכלת במראה וממש אוהבת איך שאני נראית ולפעמים קצת פחות. לפעמים אני מלאה ביקורת עצמית ולפעמים ממש מרוצה מאיך שאני, אבל באופן כללי, אני די מרוצה מעצמי.
עכשיו שסגרנו את הפינה הזו, אפשר להמשיך הלאה…

why can't I find love

השלב הבא, להגדיר מה אני מחפשת. אפילו שיותר קל לנו להגדיר מה אנחנו לא רוצים (וגם זה חשוב), כדאי ללכת על החיובי.
כאן בדר"כ אני נתקעת.
באמת שאני לא יודעת. אין לי רשימת מכולת (בקושי כשאני הולכת לסופר יש לי רשימה).
באופן כללי, אני לא מחפשת את "החצי השני שלי". אני באמת חושבת ש- 1+1 = 2 (כן, אלאניס מוריסט ניסחה את זה הרבה יותר טוב ממני), לא מחפשת מישהו שיהפוך אותי לשלמה.
חנון מגניב יכול לעשות לי את זה, בחור שאוהב את הארץ, שאוהב לטייל ולא רק בג'יפ אבל שלא יתבאס מסופ"ש רגוע בבית של מנוחה ובטלה.
בחור שלא יפחד להישרט מהקוצים שלי, ושהקוצים שלו לא ידקרו יותר מידי חזק.
בחור שישאר מספיק זמן כדי להבין את הבדיחות ומצבי הרוח.
לא ביקשתי הרבה, נכון?  🙂
אז עכשיו יש סוג של הגדרה לבחור והוא יכול להגיע. אני מחכה לך או לכל אחד אחר שיוכיח לי שהרשימה הזו מפגרת וזה בכלל לא מי שאני מחפשת…

Not The Doctor / Alanis Morissette

"I don't want to be your other half I believe that 1 and 1 make 2…"

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“החצי השני

  1. פינגבק: לא קל | shloshim30

  2. פינגבק: מי אתה צריך להיות? | +shloshim30

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s