19/1/2020

יש לי צורך עז לפרוק רק שאני לא ממש מצליחה למצוא מה ולמי, צורך עז לצרוח לשמיים, אבל כל הזמן יורד גשם ואני גרה בתוך עיר ותכלס לא ממש בנאדם שצורח על השמיים, צורך עז לרוץ מהר מהר כמו בסרטים, רק שאני ממש לא בנאדם שרץ. יש לי צורך עז לעשות משהו קיצוני, אבל במקום …

המשך לקרוא 19/1/2020

אין לי מילים

הלוואי והייתי מוצאת את המילים להסביר. במקום זה אני שותקת. שומרת את הכל בפנים, משפטים שלמים שלא נאמרים כלואים בתוכי. לפעמים המילים אפילו לא מסודרות במשפט, סתם מרחפות להן, מחפשות איך להיקשר למילים אחרות ובינתיים עושות לי מערבולות בנפש. הלוואי והייתי מוצאת את המילים להסביר מה אני מרגישה. במקום זה אני שותקת. מחכה שיבוא מישהו …

המשך לקרוא אין לי מילים

בזמן האחרון

בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי נלחמת בתחנות רוח. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מותקפת בלי סיבה. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי לבד, יותר מהרגיל. אני לא מצליחה להבין אם אני באמת לא מובנת או פשוט לא מבינה. אני לא מצליחה להבין אם אני רגישה מידי או שבאמת כולם נגדי. אני לא מצליחה …

המשך לקרוא בזמן האחרון

15/1/2020

קרה היום משהו שלא חשבתי שבאמת יקרה, יותר נכון להגיד שעשיתי היום משהו שלא חשבתי שאעשה - באמת הקדמתי את הפגישה שלי אצל הפסיכולוגית החביבה עליי ובאמת התייעצתי, התלבטתי בקול רם. נשמע באנלי וסטנדרטי, אבל לא קל לי לבקש עזרה, לא קל לי להתלבט בקול רם. כלומר, אני מתלבטת בקול רם, אבל לא היה לי …

המשך לקרוא 15/1/2020

14/1/2020

עוד פחות מחודש אני שוב ממריאה, הפעם לשדות השלג המופלאים של הצפון הרחוק. משהו בשקט שבשלג, במרחבים הפתוחים, בצבעים הקרירים קורא לי לשוב. הפעם לא לאיסלנד אהובתי, אלא לשכנתה היפה הפעם לא לבד, אלא עם אחותי ועוד כמה אנשים שפגשתי לראשונה היום. יהיה קר ומגניב! אני מקווה שיהיה מגניב 😉 אני מקווה שהשלווה הקרירה תנוח …

המשך לקרוא 14/1/2020

פוסט עדכון

אני מרגישה שאני חייבת לכם עדכון, חייבת לעצמי עדכון או פוסט סדר במחשבות שלי. הייתי צריכה לקחת כמה נשימות אחרי הפגישה ברביעי, לעכל ולהתעלם ממה שהיה, להתעלם ולעכל את מה שהיה ואז לחזור. נכנסתי לפגישה עם קשר גדול ומעיק בתוך הגרון, לא יכלתי להסתכל לאנשים בעיניים. והם דיברו על אה ודה עד שהפגישה התחילה רישמית …

המשך לקרוא פוסט עדכון

8/1/2020

היום ביקרתי בטכניון והבנתי כמה התבגרתי, כמה השתנתי, כמה התפתחתי. היום ביקרתי בטכניון ונשאלתי "אז איפה אתם גרים היום?" ובבת אחת הבנתי עד כמה כלום לא השתנה. היום ביקרתי בטכניון וראיתי שאני לא האדם הנורא שלפעמים אנשים מנסים לצייר אותי, שאני הכי אני שאני יכולה להיות. היום הבנתי שהם לא ישפילו אותי שוב, לא יכאיבו …

המשך לקרוא 8/1/2020